על גרעין הנפש של האישיות
אני מוצא את עצמי בשנים האחרונות כמטפל בפסיכודרמה, עסוק בשאלות מהותיות על נפש האדם, על הליבה, הגרעין של הנפש האנושית, על המשמעות שהאדם מנסה לרקום לעצמו ועל שאלת החופש- כמה האדם חרותי ויכול להשתנות. שאלות ענקיות שדנים עליהם משחר ההיסטוריה
כמטפל אני עובר כמובן דרך תפיסתו של פרויד את הנפש ואת הדרמה האנושית וכמובן מגיע עד תפיסת העולם של יעקב לוי מורנו, אבי הפסיכודרמה
אני נפעם שוב ושוב לראות את ההקשרים של מורנו ליהדות ואת האמון העצום שלו באדם
על פי פרויד אבי הפסיכואנליזה גרעין האישיות שלנו הינו היצר, ובפרט יצר המין. הדרמה האנושית עם כך הינה קונפליקט תמידי בין יצר המין לסופר אגו, קרי- דרישות החברה המופנמות בנו. בקונפליקט זה אין לאדם אלא לנסות לשמור על איזון כלשהוא בתוך הסבל של חיים בתוך קונפליקט מוכתב מראש
אך על פי מורנו, גרעין הנפש האנושית הינו הספונטניות, ובהגדרתו: היכולת למצוא מענה חדש למקרה ישן או מענה מותאם למקרה חדש
האדם נולד ספונטאני. התינוק משנה רגשות במהרה, תמיד בהתחדשות. כמבוגרים אנחנו תקועים בתוך עולם ישן ולא רלוואנטי. מפחדים ממה אנשים יחשבו עלינו, כאילו הם ההורים שלנו
. yמזה שנים אנחנו תקועים באותם תגובות, אותם פרדיגמות. כל פעם שקורה x אנחנו מגיבים
למשל אם מישהו מותח עלינו ביקורת אנחנו קבוע כועסים עליו, או מתקפלים ועושים ברוגז ועוד ועוד. האם האדם יכול להיות חופשי לבחור ולהשתנות? להגיב מותאם לרגע ההווה ולא על פי רגשות טעונים מהעבר?
חלק מהספונטניות היא האפשרות לא להסתכל על אתמול ולומר 'ככה אני רוצה גם היום'. אנחנו נאחזים בדברים שעוררו בנו עונג ומתקשים להיפרד מעליהם מפחד כי ניפול לחשיכה, אך באמת אם לא נהיה בחווית הישרדות בזה העולם- נקבל את היום החדש רפויים ומחכים בשמחה לראות מה יוליד יום. כי הפרידה מהעונג הקודם אינה אלה בעבור הגדלת העונג, ברגע שנדע להבחין מהו העונג האמיתי שאנחנו צמאים אליו
הרב קוק מדבר על מושג 'התשובה' כדבר שאינו בא רק לאחר החטא, מכיוון שתשובה הינה גם עלייה מטוב קטן לטוב עליון יותר ולא רק עניין של סור מרע וחזרה בתשובה מרע לטוב
נראה לי שתפיסת העולם של חז"ל בנוגע למושג התשובה ותפיסת העולם של יעקב לוי מורנו לגבי מהות האדם - מאוד דומה
חז"ל דיברו על כך ש "תשובה קדמה לעולם". הווה אומר שלפני החטא כבר יש כוח ביד האדם לתקנו ולשוב בתשובה, להרים את עצמו מהחטא, מהחטאת המטרה שלו
הנצרות למשל התייחסה אל החטא כבסיס ושורש הקיום האנושי ולכן כדי לתקן אין ברירה אלא למות, אין ברירה אלא לחלום ולשאוף אל מלכות השמים. האלוקות לא יכולה להיגלות בזה העולם החומרי
היהדות דיברה על עולם טוב, שיכול ליפול בעקבות טעות האדם והחטאת מטרתו, אך באותו אופן גם יכול לעלות בזכות האדם ובחירתו החופשית בטוב
.הוסיפה אולי היהדות על משנתו של מורנו באומרה שהעולם עתיד ומוכרח לשוב אל זה הטבע הטהור של הבחירה בטוב
.כמה זה משמח התפיסה הזו. כמה היא מתיישבת בלב אדם החפץ בטוב, המלא אופטימיות כילד, טרם נשרטה נפשו. כמה היא מתיישבת בלב המאמין
