Blog Post

 פסח- על עלייתם ונפילתם של אימפריות

yochai.zxc • April 9, 2019

על אחשוורוש, רומא ויציאת מצרים


חג הפסח מגיע אחרי חג הפורים. במגילת אסתר אחשוורוש עורך משתה לאחר שכבש את העולם, ועל פי חז"ל- לאחר שחשב שעם ישראל לא ישוב עוד לארצו ולא יבנה מחדש את ביהמ"ק.
המשתה מלא פאר והדר, אוכל משובח, יין ומוזיקה.

האימפריה הגדולה רומי נפלה לאחר שנות גדולה רבות. ההיסטוריונים חלוקים בשאלה מה גרם לנפילתה. חלקם מצביעים על הסתאבות האימפריה ועל פערי המעמדות שנוצרו, כמו גם על ניצול משאבי הטבע בצורה חסרת מחשבה, כחלק מחווית העוצמה של השלטון. ההיסטוריון אדוארד גיבון כותב כי מה שגרם לנפילת רומי הינה הנצרות ששחקה את רצונם של הרומים למלא את "חובתם האזרחית" בשירות צבאי, והפחיתה את עניינם של התושבים בחיי העולם הזה לטובת ההבטחה לעולם הבא. ההסתאבות החומרית, עקב קיצוניותה, מתהפכת בסופו של דבר לסלידה מהעולם הזה ופנייה אך ורק אל מלכות השמיים, תוך ניתוק מעולם החומר.
דוד לנגפורד אסף דעות רבות על הסיבות לנפילת רומא. הוא מונה כחלק מהסיבות את המושג 'לחם ושעשועים', עריצות, שחיתות וברבריזציה, ומנגד את הסגפנות הנוצרית. (מעניין גם שחלק מהסיבות אותם הוא מונה קשורות ל'עמדות רומנטיות לשלום' ופציפיזם).



לעומתם- עם ישראל בניצחונו על המצריים, ניצחון מרשים לכל הדעות, ניצחון יוצא מגדר הרגיל- איננו מנפנף בפאר, בעושר ובהדר הקיימים ברשותו (עם ישראל באותו זמן הוא בעל ממון עצום, כל עושרה של מצרים עימו, האימפריה של אותם הזמנים).


עם ישראל אמנם עושה סעודה, אך סעודה דלה וענייה. הוא ארוז ותיקו על גבו, האוכל שלו צרור בשק והוא לועס לחם קשה, עני. הדבר היחיד המסמל משתה מפואר הינו הכבש.
כך גם בליל הסדר שאנו חוגגים- כולו מלא מעשים הפכיים במהותם: המצה והמרור כסמל לשיעבוד ודלות, ואילו ההסבה, הטיבול של הירקות וקורבן הפסח הינם סמל לחירות וגדולה (האברבנאל בפירושו על ההגדה מציין זאת).

עם ישראל גם בעת ניצחונו הגדול- איננו מלא משיכרון של גאות. הוא מחזיק את החבל בשתי קצותיו, לא מוותר על תודעת הסבל והעוני הקיימים במקביל לשפע ולאור. כך הוא יוצא למסע הארוך ארצה, שישתחזר אחר כך פעמים רבות ביציאותיו לגלויות השונות.

אפשר לראות זאת כאקט של פגם בתודעת השפע, בתקיעות בתודעה של עבד. אך האמת שהמבט המפוכח והמלא ענווה הזה, המכיל אור וחושך יחדיו- הוא זה שהכשיר אותנו להתמודד עם זמנים של שפל לאומי.

האימפריות לא היו מסוגלות להתמודד עם זמנים של שפל וירידה, ולכן הם נכחדו. ההתמכרות לשפע יצרה מצב של חוסר יכולת לחשוב קדימה ולנהל אורח חיים זהיר וצנוע יותר.
האפשרות לשאת בתודעה שלנו מצבים מורכבים, מצבים של עלייה וירידה, של גאות ושפל- מאפשרים לנו להינשא מעל תהפוכות הזמנים.

נשיאת ההפכים הזו מאפשרת גם עשיית חסד וצדקה עם העניים. שלא כמו רומי שעלייתה ייצרה פערי מעמדות גדולים, עם ישראל מתאחד בעת יציאתו ממצרים לחבורות. דבר זה נקבע לדורות כמצווה יסודית של החג. ההגדה של פסח מתחילה במילים- זה לחם העוני, כל מי שרעב יבוא ויאכל איתנו.

כמנחה קבוצות וכמטפל- אני נתקל שוב ושוב בקושי להכיל את המצבים השונים. אחת מהסיבות למצב של מניה דיפרסיה הינו הקושי להכיל את הפנים המגוונות של המציאות. יש בה חפץ עז לטוטאליות, וסופה שאנו מושלכים מגל אל גל בסערת חיינו, ללא מציאת שלווה. ישנה סברה שכך הם יגיעו אל עומק הנפש וייבנו אישיות מרוממת ומיוחדת. אך ציור זה הוא חלקי ושטוח. המורכבות נמצאת בגם וגם, שם נמצאת הרוממות, הייחודיות והעומק הנפשי.

אני מקווה שבפסח נצא לחירות מהתודעה של או-או ונדבוק בתודעת גם וגם בדרך לחיים של מורכבות ועומק שאינם תלויים ברוממות או בשפלות אלא מסוגלים לראות את שניהם מעט מלמעלה, מתוך הבנה ששני אלו אינם ה'אני' אלא גילויים שונים שלו, פנים שונים של מהות אחת שהינה סוד, תעלומה, פלא.

By yochai.zxc March 19, 2025
התמודדות של נער עם תופעת הבריונות החברתית באמצעות כלים מעולם הפסיכודרמה
By yochai.zxc September 1, 2024
למה יש צורך בכריתת ברית נוספת בכניסה לארץ?
By yochai.zxc July 16, 2024
טיפול חשיפה לאירוע טרור טראומטי- באמצעות משחק השלכתי
By yochai.zxc May 13, 2024
יום העצמאות תשפד
By yochai.zxc April 30, 2024
מהי פסיכודרמה ומה בעצם מתרחש בסדנאות הפסיכודרמה של מכון נביעה?
By yochai.zxc April 23, 2024
מהו העומר, מתי היו מקריבים אותו, מדוע יש צורך לספור ימים ושבועות מהעומר עד חג העצרת, חג השבועות. ומדוע בכלל הוא נקרא בשם המוזר הזה, שלכאורה אינו מלמד אותנו על מהותו אלא רק על כך שהוא מתקיים לאחר שבעה שבועות מזמן הקרבת העומר. נראה שאין לו שום מהות עצמית אלא כולו מקושר עם ספירת העומר, מדוע? העומר הייתה מנחה שהקריבו בני ישראל ביום כניסתם לארץ. לאחר פטירת משה רבנו עומד יהושוע וחוגג עם העם את חג הפסח, חג שלא נחגג מאז השנה השנית ליציאת מצרים. מדוע חג זה לא התקיים מאז ועד הכניסה לארץ? נראה שעקב הנהגת ה' את ישראל במדבר- לא היה צורך לעם ישראל לזכור את יציאת מצרים. היא הייתה מוחשית וזיכרונה פסע עימם יום יום במדבר. אך רגע לפני הכניסה לארץ, רגע לפני הצלילה אל חיים מדיניים נורמטיביים, בהם הנהגת ה' הופכת להיות נסתרת יותר, בהם ישנה אפשרות לצלול אל תוך החיים החומריים והפוליטיים שיש בקיום מדינה, ובפרט שרגע לפני הכניסה מתו כל הדור אשר היה בזמן יציאת מצרים- יש צורך להיזכר בהיסטוריה, ברגע היווצרותו של העם הזה, ביציאת מצרים. מיד אחרי הכניסה לארץ עם ישראל מניף את מנחת העומר, בטקס ציוני נלהב בו כל העם מביט בכהן הקוצר את השיבולים מהשדה ומניפם מעלה, תוך אמירה כי מרגע זה ייפסק המן ונתחיל לאכול לחם מתבואת הארץ, תוך עמלנו להוציאו מהאדמה. זהו רגע המעבר מהנהגה ניסית שהתרחשה במדבר, להנהגה טבעית המתרחשת בארץ ישראל. כת הבייתוסין בימי התנאים טענו, כנגד הפרושים, חכמי ישראל- כי זמן ספירת העומר מתחיל מיד אחרי שבת חול המועד פסח. בפשט הם נראים ממש צודקים, הרי כתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת...". אך חז"ל, הפרושים, קבעו כי "ממחרת השבת" הכוונה- ממחרת יום טוב ראשון של פסח. מהי עומק המחלוקת ביניהם? נראה כי המחלוקת היא- בין מה למה מהלך ספירת העומר מותח חוט מקשר. הבייתוסין טענו כי החיבור הוא בין שבת לבין שבועות, זמן מתן תורה. לעומתם הפרושים טענו כי החיבור הינו בין חג הפסח, יום צאתנו ממצרים, לבין חג השבועות, מדוע? חז"ל אומרים על השבת כי הינה יום שהוא "קביעא וקיימא", קרי- קיים מאז ומעולם, והקב"ה הוא זה המקיימה וקובע זמנה. זאת לעומת מועדי ישראל ש "ישראל דקדישנהו לזמנים", קרי- ישראל הם המקדשים את המועדים וקובעים מתי הם יופיעו ברצף הזמן של השנה, על פי הזמן בו הם מקדשים את זמן מולד הלבנה, ראש חודש, ובפרט ראש חודש ניסן ("החודש הזה לכם ראש חודשים..."). חג הפסח הינו החג הישראלי, הלאומי. עם ישראל הוא הקובע זמנו בכל שנה ושנה, והוא היום בו נהיינו לעם! הפרושים באים ואומרים כי החוט המקשר צריך לחבר בין אותו יום לאומי לבין חג השבועות, היום של התורה, של האמונה, של הדת. החיבור בין לאום לדת איננו מלאכותי אצל עם ישראל, הוא הכרח אונטולוגי של כל תפיסת האמונה בעם הזה. בשונה משאר אמונות העולם בהם הדת היא אכן דת- אוסף חוקים הבאים מאלוק כלשהוא, ואין לדת זו שום קשר אל לאום מסוים, אצל עם ישראל הדת מקושרת בכל אופייה אל ההיסטוריה של האנושות ובפרט של העם הזה. היהדות איננה דת אלא אוסף של תודעה ומעשים של משפחה, של שבט היסטורי המעביר מדור לדור את תבנית מהלכו ההיסטורי, עושר מחשבתו ועומק מעשיו. לכן גם חג השבועות נקרא כך. אין לו קיום עצמי אלא כולו מחובר אל זמן יציאתנו ממצרים אשר ממנו אנו סופרים 49 יום וביום ה 50 אנו מקבלים את התורה, תורה המקושרת באופן אימננטי לזמן ההיסטורי. לעומת הפרושים, באו הבייתוסין וטענו כי החוט המקשר אמור לחבר בין השבת לבין חג השבועות, ולא בין חג הפסח לחג השבועות. כפי שאמרנו- השבת הינה יצירה אלוקית המנותקת ומורמת מההיסטוריה האנושית. היא נוצרה טרום תחילת המהלך ההיסטורי של העולם. היא מופיעה בבריאת העולם, זמן שהוא מעל הזמן, זמן שהוא מהות ונשמת הזמן, זמן אלוקי. החיבור בין השבת לבין חג השבועות מייצר תודעה כי התורה הינה דבר שהוא מעל הזמן, מעל ההיסטוריה האנושית, ואין קשר בינה לבין הלאומיות, בינה לבין האירוע ההיסטורי של יציאת עם עבדים ממצרים, אימפריית אותה תקופה. בכך ניסו הבייתוסים לייצר בעם ישראל תודעה דתית, לייצר הדתה, כפי שהרבה דתות תופסות את האמונה באלוקים. אמונה המנותקת מחיי העולם, מחיי עם, מחיי היסטוריה אנושית, שבטית ומשפחתית. הנצרות היא דוגמא לדת שכזו, דת שקוראת בקול גדול אל אלוקי השמיים, ושוכחת את אלוקי הארץ. חג השבועות, יום מתן תורה, הוא חג ללא תאריך ספציפי. התורה לא מזכירה את התאריך שלו אלא אומרת שיש לספור 7 שבועות מפסח ואז להגיע לזמנו של החג. החיבור בין הלאומיות שלנו לדתיות שלנו (מתן תורה)- הוא חיבור שמשאיר אותנו אלפי שנים על בימת ההיסטוריה, בתוך סיפורי הציביליזציות של הלאומים ובתוך השיח הפילוסופי\אמוני שבמרחב הדתי וההגותי. ספירת העומר מספרת לנו כיצד לגעת בנצח- ע"י שייכות עמוקה אל היום יום, אל הסופי, אל המתפתח והמשתלם.
By yochai.zxc March 21, 2024
פורים של המן ופורים של מרדכי
By yochai.zxc December 16, 2022
תיקון עולם באמצעות התערבבות באומות העולם ושליטה בכלכלה העולמית, או שמא באמצעות ריכוז ישראל בארצו והעמקה בתורה ומשם לצאת כאור לגויים
By yochai.zxc September 4, 2022
על עצים בהר הבית, מצבת אבן, ואמת מתחדשת תמיד
By yochai.zxc December 12, 2021
כמה טוב להרגיש איך הדרמה לוקחת את התכנים הרגשיים והבין אישיים ומעמיקה עימם, ומרימה אותם, ומתחילה ריפוי. והיום זכיתי לחוות את זה בתוך המרחב הווירטואלי המאתגר למדי (לפחות אותי).
More Posts
Share by: